שם פרטי : פסטו
משפחה : לובה.
בקיצור, פסטו לובה........
גיל : מבוגר
שער: שחור חלק
עיניים: חום מהפנט
סוג : שועלי משהו...
מצב שיניים : אין, הם נשרו.
וכך מצאתי את הכלבונת השחורה, זרוקה במאמצע כביש הערבה, מורעבת, כמעט גוססת.
נכנסתי לעבודה וסובבתי את ראשי לצד השני.............מה שלא רואים הרי לא כואב.....(שטויות במיץ עגבניות). המצפון ייסר אותי ובמהרה מצאתי עצמי משוטטת על כביש הערבה בחיפוש אחרייך........וכלשמחתי מצאתיך, הכנתי חבל ארוך משקיות זבל שנקשרו אחת לשניה.
הגעתי למעוני הצנוע ומיד ידעת את מקומך בין התוכים, החתולים, הדגים ונולי הכלבה הזקנה.......לא נלחמת על מקומך וכך ברוב קולות התקבלת למשפחה..........ולילדים, שימחה וצהלה.
כיאה לנסיכה אמיתית הוספנו לשמך הפרטי פסטו גם שם משפחה הלו הוא לובה וכך קיבלנו את השם המושלם פסטו לובה.
מאז חלפה ועברה לה שנה בה את עדיין עמוסת חרדות נטישה ואני תוהה לעצמי כמה אהבה עוד צריך לתת לך כדאי שתביני שאת חלק מהמשפחה.
את עדיין נלחצת שעוזבים אותך, בוכה כשאני מתרחקת, הולכת אחרי לכל חדר וממתינה לי בסבלנות מאחורי כל דלת סגורה.
את מודה בעינייך וכמעט מחייכת חיוך עמוס חניכיים ללא שיניים............במבטך הטוב כבשת את לב כל המשפחה ובאופייך המדהים נכנסת לכולנו לנשמה.
אני בטוחה שלא נטשו אותך כי אם בטוח הלכת לאיבוד.........אף אחד לא ינטוש מלאך שכזה.
את מוזמנת להזדקן לך בכבוד.........
המשפחה.
תאריך פתיחת הבלוג: 21/09/2009
אין פוסטים
תגובות
titi | 22/09/2009 | 17:41
איזה מקסימה כלהכבוד לך , הלואי שהורים ידאגו לילדים כמו שאת דואגת לחיות.
הכלב ואתה | 21/09/2009 | 22:11
וכמו שאומרים "סוף טוב הכל טוב".
שנה טובה למשפחת לובה ולפסטו.